1. בית
  2. יהדות וחיים מודרניים
  3. מדינת הלכה, הלכה המדינה?

מדינת הלכה, הלכה המדינה?

מאת הרב אורי שרקי, הרב יעקב אריאל, הרב יובל שרלו והרב יעקב מדן.

האם מדינת הלכה היא חלום נכסף או אסון?איך בכלל נראית מדינה ע''פ תורה?'הרב אורי שרקי עונה:


הרב שרקי - האם אנחנו שואפים למדינת הלכה

מדינת הלכה - הלכה המדינה? או שמא התקדמה המדינה?

דחליל מדינת ההלכה מונף מדי פעם כדי להבהיל אותנו ולומר שכאשר המדינה תהפוך להיות מדינת ההלכה היהודית, יהיה פה קשה יותר מאשר באיראן לחיות. המיתוס הזה אין לו אפילו התחלה של בסיס כלשהו בהלכה היהודית, למי שמכיר אותה היטב וכראוי. אגלה לצופים שלנו שאני גדלתי במדינה שבה על כל הבניינים הרשמיים, בנייני הממשל והחינוך, חרוטות שלוש מילים: חירות, שוויון ואחווה. וכאן נשאלת השאלה: אם אתה צריך להכריז על אידיאלים, אולי המציאות היא ההפך? ואכן אנחנו רואים למשל שבמדינות דמוקרטיות מאד, כמו למשל ארצות הברית, אם אינך מיליונר אינך יכול לחלום על להיבחר לפרלמנט, לסנאט וקל וחומר לנשיאות, אתה צריך להיות עשיר. כך שהשוויון התאורטי סותר את האי-שוויוניות המציאותית, והוא הדין לגבי האחווה, והחירות וכדומה. לעומת זה, היהדות שמכריזה בדיוק על ההפך הגמור, שהרי כל בוקר יהודי אורתודוקסי אומר "שלא עשני גוי" - זה נגד האחווה; "שלא עשני עבד" - זה נגד החירות; "שלא עשני אישה" - זה נגד השוויון; דווקא ההלכה היהודית היא זו שמאפשרת הלכה למעשה חירות, שוויון ואחווה, עבור כל מי שמכיר את ההלכה לעומקה. הרי כל דיני האכיפה נוטרלו לחלוטין במסורת ההלכתית היהודית, באופן שגם אם היום תקום סנהדרין ותשב בלשכת הגזית ויהיו לה כל הסמכויות ההלכתיות, ברור לחלוטין שאין שום אפשרות ושום כוונה לאכוף את הדינים כפי שעולה מפשוטם של הכתובים. כך שאפשר להירגע, ברגע שתהיה מדינת הלכה תהיה כאן מדינה שתהיה דומה בדיוק למדינה שלנו היום, עם אותם ערכים, אולי קצת אפילו באופן יותר טוב ויותר חופשי מאשר העריצות של חלק מן הרשויות בימינו. כל חוקי הכנסת יכולים להישמר, בתנאי שהמשפט העברי מוכר הלכה למעשה כמשפט לגיטימי, ואז כל חוקי הכנסת הופכים להיות תקנת הקהל. מובן מאליו שיהיו חוקים שייפסלו על פי ערכים, ערכי יסוד של המדינה. אותה תביעה שיש היום לבית המשפט העליון להיות בעל סמכות לפסול חוקים, הסמכות הזאת תעבור לסנהדרין. כך שאדרבה, כל מי שהחירות, השוויון והאחווה חשובים לו, צריך להשתוקק להקמת מדינת הלכה.

בנקודות

  • ההלכה היהודית מכילה ומגלה את הערכים המוכרים והטובים בצורה אידאלית. 
  • ההלכה אינה כוללת כפיה של הדת על הכלל.
    (שימו לב הנקודות לא נכתבו על ידי הרב)

להרחבה

 (שימו לב המקורות להרחבה לא נכתבו על ידי הרב)[7] 

איך נראית מדינה יהודית אידיאלית? הרב יעקב אריאל

כמו בחיי הפרט, ההלכה מקיפה את כל תחומי החיים ויוצקת להם משמעות רוחנית, כך גם במערכת איש-מדינה, מדינה יהודית יש לה שליחות בעולם.

מצד אחד היא מדינה ככל המדינות. גם מדינת הלכה היא מדינה נורמלית, דמוקרטית, שפועלת כמו כל מסגרת מדינית נורמלית אחרת. אבל ההלכה יוצקת משמעות. מדינה יהודית היא לא עוד מדינה ככל המדינות; יש לה שליחות בעולם, יש לה תפקיד. "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". לא כולנו כוהנים; הכוונה היא שמדינת ישראל צריכה לשמש אור לגויים. כמו שכוהן משרת את הציבור כולו בכך שהוא עושה את עבודת האלוהים בבית המקדש, כך עם ישראל כולו כעם, יש לו שליחות להקים מדינה כזאת שתהיה אור לגויים. זה מתבטא באותם דברים ציבוריים שמדינה צריכה להיראות. האם זו מדינת רווחה במשמעות שהיא דואגת רק לרווחה הפרטית של כל אחד ואחד, או במשמעות מוסרית ערכית, מדינת הלכה שדואגת לכך שלא יהיו פערים עמוקים מדי, שכולם ירגישו טוב בכך שנעזור אחד לשני. זו מדינה של עזרה הדדית. אגב שנדע, שהרעיון של מדינת הרווחה, זאת היהדות. הרמב"ם אומר בהלכות צדקה, שלא היתה קהילה בישראל שלא היו בה קופת צדקה ותמחוי, דהיינו לא היה מצב שלא עזרו לזולת. המושג מדינת הלכה, פירושה שהמדינה כמדינה רוצה שהאזרחים יהיו אנשים טובים יותר, שיהיה משפט וצדקה; למשל הביטוי "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה", פסוק שחוזר ארבע פעמים בסוף שופטים, כשאין שלטון אז נוצרות בעיות חברתיות קשות. השלטון תפקידו למנוע את הבעיות האלה. תפקידו של מלך לשפוט צדק. דוד המלך עושה משפט וצדקה לכל עמו, ויואב על הצבא. דוד המלך לא ראה את עצמו כאיש שרק עוסק בכיבושים ומלחמות, זה תפקיד משני. שלמה המלך ביקש לב חכם שיוכל לשפוט את העם הזה. זה הרעיון בגדול של ממלכת כהנים וגוי קדוש, מדינה שהתרבות שלה, הערכים שלה, סולם הערכים שלה, התפקוד שלה, המסרים שלה, הם מסרים של צדק, של יושר, של אמת. מדינה כזאת, מבחינה אידיאלית, היא המדינה שהתורה רוצה אותה, וזה מדינת ההלכה - והיא תהיה יום אחד.[8] 

בין מדינת הלכה לזכויות הפרט. מאת הרב יובל שרלו


כל מדינה שמבקשת זהות, תמצא את עצמה בעימות מסוים בין זכויות האדם, הפרט, לעשות מה שהוא רוצה, לבין זהות המדינה.

מדינת ישראל, אפילו החילונית, הליברלית ביותר, היא בעד חוק השבות. חוק השבות הוא פגיעה בזכויות, כי הוא מעניק זכות יתר ליהודים ולא לגויים. זה רק דוגמא אחת. ככל שצורתנו הלאומית הכללית היא חשובה בעינינו, תהיה פגיעה ביכולת של אדם לסטות ממנה, ללכת בדרך אחרת. מה המסקנה שצריך להסיק מהמשוואה הבלתי נמנעת הזאת? יש שרוצים להסיק ממנה, אז תמחקו את זכויות האדם. העיקר זה העניין הלאומי, הדתי, היהודי - ושאלת החירות, הבחירה החופשית, חופש הביטוי, חופש ההתנהגות - לא בבית ספרנו, או מקסימום בבית הפרטי שלך, אבל ברשות הרבים הציבורית היא תהיה חד-משמעית לאומית. יש כאלה שמבקשים להגיע לצד השני, ומבקשים למחוק את שאלת הזהות היהודית, את הלאום היהודי, מדינת כל אזרחיה, אולי אפילו בצורה הקיצונית ביותר עד כדי ביטול חוק השבות. אני לא מאמין באף אחת מן הדרכים האלה. אני בכלל מאמין גדול שבשעה שיש שתי תנועות מנוגדות, צריך א' לברר מההתחלה - האמנם הן כל כך מנוגדות. ואז אתה מגלה שגם במדינה יהודית על פי ההלכה, יש חשיבות עליונה לבחירה החופשית, לחירות, לרצון; וגם אתה מגלה שבתוך עולם זכויות האדם יש גם זכויות הלאום, לא רק זכויות הפרט אלא גם זכויות הקבוצה, האספה המכוננת. ואז השאלה הזאת מתרככת. לא נפתרת - אבל מתרככת. ולכן הפעולה הראשונה שכולנו צריכים לעשות בתחום הוא לקרוא היטב את התורה, ולהציף עוד ועוד גם את זכויות האדם שנמצאות בה, ומהצד השני לא לקבל את ההגדרה שמדינה חייבת להיות ליברלית, על גבול האנרכיסטית, שאיננה מכירה בזכות הלאום ובזכות הקבוצה להגדיר את עצמה. ואני מאמין קודם כל שכששתי הפעולות האלה נעשות, והן נעשות היום, הפער והמתח בין שני הדברים האלה הולך ונעלם. האם הוא ייעלם לחלוטין? כנראה שלא. אבל, א' הם ייעשו בגבול מצומצם, הם לא יהיו במלחמת עולם שטוענת או יהודית - או שומרת על זכויות אדם; ב' הם ייעשו מתוך הכרה שיש בסיס משותף, יש נשמה משותפת, אנחנו רוצים ביחד את זהותה של המדינה היהודית שומרת זכויות האדם; ו-ג' הם ייעשו מתוך הכרה שכל אחד מן הצדדים מבטא משהו שהוא נכון במהותו, רק לדאבוננו זה סותר האחד את השני. המתח הזה הוא רק מבורך, ועכשיו נתחיל לדון: נתחיל לדון על האם צריך מסלול נוסף לנישואין וגירושין, כיצד צריך לבוא שבת ברשות הרבים הציבורית, ולא פחות מכך חשוב לי כל כך שמדינה יהודית גם תתאפיין במשהו מאד יהודי בתחום המצוות שבין אדם לחברו, כמו האם שמיטת כספים תופיע במדינה יהודית; האם אנחנו ננסה לחוקק או לפתוח את האפשרויות של הורדת ריבית כחלק ממאבקה של התורה בריבית, לפחות כאשר בני אדם נמצאים במצוקה; האם רשות הרבים הציבורית תהיה קצת יותר רגישה להלבנת פנים ולאיסורי לשון הרע על חשבון זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי - גם זה מדינה יהודית, וגם זה יביא למאבק, כי יש כאלה שילכו יותר לכיוון הזה, ויש כאלה שילכו יותר לכיוון הזה, לדעתי המאבק הזה הוא רק לברכה.


נקודות:

  • כשרואים ניגוד כ"כ גדול בין שני זרמים – ההלכה, וזכויות האדם, זכויות הפרט – צריך לברר כל אחד מהזרמים, ולראות בדיוק עד כמה הם מנוגדים
  • מזהים מצד אחד שגם בהלכה יש הרבה מקום לחירות, לבחירה החופשית, לרצון - זכויות הפרט, ושמצד שני גם בזכויות האדם כלולות גם זכויות של קבוצה
  • כך המתח יורד, ויש פחות מאבקים ביניהם, מבינים שיש בסיס משותף – אפשר לעבוד יחד, ומבינים ששני בצדדים נכונים במהותם.

(שימו לב הנקודות לא נכתבו על ידי הרב)

הרחבות:

האם ההלכה מתנגדת למדינת הלכה? פאנל:


על תחבורה ציבורית בשבת:


תוכנית הרב והפרופסור על מדינת הלכה:


מאמר "חקיקה דתית בחברה חילונית" מאת פרופסור אליאב שוחטמן

נייר עמדה של עמותת ידעיה על חקיקה דתית

(שימו לב המקורות לא נכתבו על ידי הרב)

 [9] 

מדינת הלכה- עכשיו? מאת הרב חגי לונדין


השאלה כיצד צריכה להיראות המדינה היהודית האידיאלית על כל המשמעויות שלה, לעניות דעתי היא שאלה שהיא פחות רלוונטית למציאות שלנו היום. 

המדינה היהודית האידיאלית, או מה שאוהבים לכנות אותה בהפחדה "מדינת הלכה", היא מדברת רק על האפקטים החיצוניים, האקטים החיצוניים של ההלכה היהודית. כל הרעיון של ההלכה, של התפיסה היהודית זה, כאשר זה מגיע בהתאמה ליכולת הנפשית של האדם באותה תקופה. אנחנו לא חיים היום במציאות הזו, זאת אומרת גם אם היום, אם ננסה שניה להעביר את זה באופן ציורי, יכולנו עכשיו לחוקק חוק שכל עם ישראל ישמור שבת. הדבר הזה לא יהיה יעיל מהסיבה הפשוטה שיש היום הרבה מאד יהודים, אולי אפילו רוב עם ישראל, שהם לא חשים את המעמד הרוחני שהשבת אמורה לתת להם, אז ממילא כפייה חיצונית לא היתה מסייעת. המושגים שמופיעים הרבה פעמים בתורה ובחז"ל, הם מדברים על מציאות אחרת, צריך להבין את זה, הם דיברו על מציאות שהאנושות נמצאת ברמה רוחנית אחרת, באטמוספרה תרבותית אחרת, וממילא לקחת את הדברים הללו ולהשליך למציאות היום רק באקט החיצוני, בלי הנשמה הפנימית - זה בהכרח יוצר עכשיו התנגדות, ובצדק. לעניות דעתי, הדבר המרכזי שצריך להתמקד עכשיו זה פיתוח של התודעה הפנימית. ככל שנבין את זה, ככל שעם ישראל, ומתוך כך גם האנושות, יפתחו הכרה רוחנית יותר מפותחת, אז באופן טבעי תהיה בשלות כבר למדרגת חיים שגם תתבטא באקטים חיצוניים. יתכן שיש כיום מעט דברים שהם נמצאים עכשיו על הגבול ובהם יש באמת ויכוח ציבורי כיצד לנהל אותם. אבל 99% מהאנרגיה בנושאים הללו אמורה להיות מכוונת פנימה, לבניית התודעה הפנימית. ואז באופן טבעי גם המערכת החיצונית תלך ותמצא את מקומה. איך הדברים ייראו בדיוק, אני אגלה סוד פה לצופים - אף אחד לא יודע בדיוק איך הם ייראו, גם חכמי ישראל וגם דברי הנבואה מדברים באופן מאד כללי על עולם שלעתיד לבוא יהיה יותר מוסרי ויותר ערכי ומלא בחיבור אל הנשמה, וממילא גם ישתנו דפוסי משפט, דפוסי כלכלה, אבל איך הדברים בדיוק ייראו, זה משהו שפשוט אנחנו נחכה לקב"ה ולמציאות שמופיעה דרכו, שהיא תלך ותנהל אותנו. תפקידנו לעת עתה זה לימוד לְמה אנחנו שואפים ברמה העקרונית, ליישם את הדברים ברמה המקומית הנקודתית של החיים הציבוריים כיום, ופשוט לחכות להמשך.

מדינה יהודית ועונשי מוות. הרב יעקב מדן [10] 


אני מעדיף שלא להשתמש בביטוי "מדינת הלכה". הלכה היא מושג מצומצם.
מדינה על פי התורה - תורה היא מושג הרבה יותר נרחב מאשר הלכה, וכוללת כמובן גם דברים רבים אחרים.
השאלה האם על פי ההלכה כפי שניתנה לנו מסיני והשתלשלה הלאה, האם המדינה היום יכולה להתנהל. התשובה היא לא. והתשובה היא לא באשמת כמה דברים, ובראש ובראשונה אני חושב באשמתי, כלומר באשמת אנשים שמייצגים את התורה, שמייצגים את הדרך במצוותיה. אנחנו עובדים, אנחנו עובדים לא קל, לא מספיק. אני אומר לא מספיק, אנחנו צריכים לעשות מאמצים הרבה יותר גדולים. המדינה המודרנית הולכת ומתקדמת בהרבה מאד דברים, וההלכה רודפת אחריה, והמרחק קצת גדל אבל אנחנו מצליחים לעשות כברת דרך שהייתי אומר יש בה תקווה שיום אחד זה יהיה אפשרי. איך לתאם את השתלשלות התורה, כפי שהחלה לפני 3331 שנים, דרך תורה שבעל פה אל המציאות כפי שהיא קיימת היום, זה אתגר גדול מאד. אני מאמין כדי שנעמוד בו בשלמותו, אין לנו ברירה אלא להקים סנהדרין. איך מקימים סנהדרין שתייצג את כלל ישראל? הרמב"ם אומר לנו, אם יתאספו כל חכמי ישראל ויסכימו על חכם אחד שהוא מוסמך והוא אחר כך יוכל להסמיך אחרים, אפשר יהיה להקים סנהדרין.
האם עונשים של בית דין סותרים את הדמוקרטיה? אני שואל, האם עונשים של בית משפט סותרים את הדמוקרטיה? כל דמוקרטיה צריכה את מי שישמור עליה וכל העם צריך שישמרו עליו, הדבר הזה דורש גם כפייה על פורעי חוק למיניהם, ובוודאי וודאי שבית הדין יש להם סמכות להעניש כמו שלבית משפט יש היום סמכות להעניש, כמה דברים תסתכלו בחוק יש עליהם גזר דין מוות, תגלו לא מעט. השתמשו בזה במדינה מאז שקמה פעם אחת, כלפי אייכמן. לא השתמשו בזה יותר. גם בימי הסנהדרין השתמשו בזה, והשתמשו בזה מעט מאד. הדינים מסבירים עד כמה זה חמור, באים להרתיע כדי שזה לא ייעשה. גם היום לגבי רוב הדינים הקיימים היום בדין הישראלי, מטרתם שלא לקרות, וזה אפשרי להתקיים במדינה דמוקרטית, ואני מקווה שגם לעתיד המדינה שלנו תהיה מדינה עד כמה שיותר דמוקרטית, אני חושב שהדבר הזה הוא בסך הכל נכון.

בנקודות:

  • המדינה כפי שהיא היום – איננה יכולה לתפקד כמדינת הלכה, משום שכעת ההלכה איננה מתפתחת מספיק מהר כמו התפתחות המדינה.
  • ההלכה יכולה להתפתח מספיר מהר ע"י שנקים סנהדרין.
  • הסנהדרין איננו סותר את הדמוקרטיה, כמו שבית המשפט איננו סותר את הדמוקרטיה.

(שימו לב הנקודות לא נכתבו על ידי הרב)

מקורות להרחבה:

(שימו לב המקורות לא נכתבו על ידי הרב)

טריילר


הצטרפות לסדרה

את סדרת הסרטונים אנו שולחים בווטסאפ או באמייל:

להצטרפות לקבוצת דיון בווטסאפ  -  יש להקיש כאן.
להצטרפות לקבוצה שקטה ללא דיון- יש להקיש כאן.
לקבלת הסדרה באמייל יש ללחוץ כאן.

 

 [9]

 

[2] 

[3]   

[4] 

[5]   

[6] 

[7]   

[8] 

[9] 

[10]


סדרת לדעת להאמין
מה החזון של היהדות לעולם?
האם היהדות רואה ערך בתרבות?
האם אכפת לנו מכדור הארץ?
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.