אחד עשר יום לעומר- אלוהים מתגלה בארץ
אנו רגלים להתיחס לאלוהים כקדוש ונבדל מהמציאות.
זה נכון, אבל לא באופן בלעדי. אלוהים גם שוכן בארץ - הוא מתגלה כאן ועכשיו.
איפה?
בכל מקום. כל המציאות כולה היא לבוש לו.
אנו צריכים לחפש אותו כאן.
בים ובגליו, באור ובחושך,
וגם בתוך ליבנו. הוא מתגלה שם , כי הוא מקור חיינו.
אין לנו דרך להגדיר את ה', אבל זה לא אומר שאי אפשר להיפגש איתו.
הוא באמת מופשט מכול, אבל הוא גם מתגלה בכל. ולכן אפשר ליצור יחס. אפשר להיפגש.
אם אנחנו מחפשים אותו רק בשמים ממעל, אז הוא מפסיק להיות משמעותי לחיים שלנו. אבל אם אנו ידועים שהוא שוכן בארץ ומתגלה בה אז אפשר ליצור איתו קשר.
הקב"ה נימצא בכל, אבל לפעמים הוא נמצא בהסתר פנים ולפעמים בגילוי. כשהוא בהסתר אנו לא מצליחים להיפגש עמו דרך המציאות, וכאשר הוא גלוי אז רואים אך ה' מופיע במציאות.
מקור
מקום מנוחתנו הוא רק באלהים!
[אבל הרי] האלהים הלא למעלה מכל המציאות אשר יוכל להכנס בקרבנו ממנו איזה רגש ורעיון?
אלא שהאלהות העליונה, שאנו משתוקקים להגיע אליה, להבלע בקרבה, להאסף אל אורה, ואין אנו יכולים לבוא למידה זו של מלוי תשוקתנו, יורדת היא בעצמה בשבילנו אל העולם ובתוכו.
האלהות מתגלה בעולם.
בעולם בכל יפיו והדרו:
בכל רוח ונשמה,
בכל חי ורמש,
בכל צמח ופרח,
בכל גוי וממלכה,
בים וגליו,
בשפרירי שחק ובהדרת המאורות,
בכשרונות כל שיח,
ברעיונות כל סופר,
בדמיונות כל משורר ובהגיונות כל חושב,
בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור.
ואנו מוצאים אותה ומתענגים באהבתה,
מוצאים מרגע ושלום במנוחתה.
(ע"פ אורות עמוד קיט)
עבודה פנימית
במקום שקט, דמיין את הסביבה שלידך מחוברת לעולם רוחני.
שאלה לדיון
איך אפשר להרגיש את הקב"ה מתגלה במציאות?