גם כשאנו רעים, בבסיס - הרצונות שלנו טובים.
יש בנו דברים רעים, אי אפשר להתעלם מהם, אבל אני לא רוצה לדבר עליהם עכשיו.
אני רוצה לדבר על הרצון הפנימי ביותר שמנתב אותנו, האם הוא טוב או רע?
לפעמים יש הבדל בין הרצון העמוק לבין הדרך בה הוא מתגלה , לפעמים אנו באמת רוצים טוב אבל בגלל המציאות המורכבת אנו עושים רע.
דמיינו שקיבלתם מתנה נפלאה, יש לכם את כל הכסף והכוח שבעולם, מה תעשו בהם? דברים שליליים או חיוביים? אני בטוח שאם יהיה לכם את כל הכוח שבעולם תעשו טוב ולא רע.
ומדוע? כי אתם טובים. בפנים אנו טובים ורוצים בטוב- רק המציאות החיצונית המורכבת היא שמנתבת לפעמים את הטוב שבנו לדברים רעים...
נכון לפעמים אנו עושים דברים שליליים, אבל השורש של הרצון הוא חיובי אלא שהוא מנותב לא נכון.
בגלל שאנו נתקלים במציאות מורכבת הטוב שבנו מתגלה לפעמים בצורה מעוותת, אבל זה לא אומר שהשורש של הרצון הוא רע.
בידקו, כשאתם פוגעים בחבר , הרצון הוא לא רע מיסודו אלא רצון לטוב, בד"כ אתם פוגעים כי אתם מרגישים חוסר ביטחון עצמי ואתם חושב שאם תפגעו באחר מקומכם היחסי בחברה יעלה,שימו לב, הרצון לביטחון עצמי , הוא טוב. רק הדרך בה הוא נותב- רעה.
חשבו על שלושה דברים בהם אתם מרגישים רעים, מדוע אתם מתנהגים באופן בו אתם מתנהגים? האם בשורש המעשים יש נקודה חיובית?
עיקר תיקון פגם הברית, הוא קידוש הרצון והארתו הברורה, עד שהרצון היותר
חזק מצד הטבע הגופני, שיש לו שורש בקדושה חזק מאד, מפני הופעת החיים שבו, שהוא הרצון של
נטיית המין, אור הקדושה שופע בו כל כך, עד שהצד הקדוש שבו הוא הרודה בחיים, וממשיך את פעולתו
והופעתו, והצד של החול, וקל וחומר של הטומאה שבו, הוא בטל לגמרי לצד הקודש.
(הרב קוק, קובץ א, שנו)
האם גם בשורש של הרוע הגמור כמו של הנאצים יש טוב???