תשעה ימים לעומר-מפגש: הקשר בינך לבין ה'
'אתם מדברים על אלוקים כמו על קשר. כמו על יחסים בין בני זוג או חברים. אני לא בטוח שאני מסתדר עם הדימוי הזה. זה נשמע יפה. אבל אני לא בטוח שזה מה שקורה ביני לבין אלוקים.
מי זה אלוקים שאתה מדבר עליו? מה זה אלוקים בכלל? הוא שם? הוא לא מופשט? יש עם מי לדבר? ואם כן, זה לא קשר קצת חד צדדי?'
אלה באמת שאלות מצוינות, שכדאי לשאול אותן מידי פעם. ולשאלות הללו אפשר להתייחס בכמה מישורים. במפגשים האלו, המישור שאני רוצה לדבר עליו הוא שוב מישור פשוט וישיר. כשאני מדבר עם אשתי, בדרך כלל לא מטרידה אותי השאלה מה זו אישה ולא מתעורר בי צורך להגדיר אותה. כשיש מפגש פשוט, שאלות של הגדרה נעשות פחות דחופות בדרך כלל.
טוב, המפגש כאמור לא תמיד פשוט. מפגשים בכלל, ומפגשים עם אלוקים בפרט. אז אם במקרה התעוררו בך שאלות מעין אלו, הייתי מפנה אותן ישירות אליו. אני יודע שזה נשמע כמו תעלול, אבל זה לא.
"מי אתה בכלל?", "מה אתה?", "אתה שם?", "אתה שומע?", "אני מרגיש שהקשר בינינו קצת חד צדדי".
השאלות הללו מצביעות על ריחוק. אבל הן עצמן גם המפתח להתקרבות. עד לפעם הבאה שניפגש, אפשר לנסות לכתוב קצת על השאלות האלו. אפשר לדבר עליהן ישירות איתו. והעיקר לשמוח על עצם השיחה הזו.
מקור
כשאתם מתפללים, דעו לפני מי אתם עומדים כדי שתתפללו ביראה ובכוונה. לפני מלך מלכי המלכים ואדוני האדונים.
(ברכות כ"ב)
עבודה מעשית
"מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם. שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ."
זהו מקור מוכר כל כך, אמרו אותו לאט, האם אפשרי שהמילים יצרו מפגש?
שאלה לדיון
האם חווית הנוכחות האלוקית מעידה על קיומו של אלוקים? או שהחוויה היא רגש ולא מוכיחה דבר?