זהו מאמר מקוצר. למאמר המלא לחצו כאן.
קניבליזם, מתירנות, ניסויים בבעלי חיים, גילוי עריות, שימוש בסמים, פדופיליה, הפרדה מגדרית, פורנוגרפיה, המתת חסד, הפלות - נושאים אלה ועוד רבים אחרים עומדים פעמים רבות במרכז ויכוחים מוסריים סביב שאלת המוסריות שלהם. ברבים מוויכוחים אלה, מוצאים את עצמם השמרנים, ובמיוחד הדתיים, בעמדת מגננה, כאשר הם מנסים להסביר מדוע מעשים מסוימים הם בלתי מוסריים, בעוד הצד הליברלי-חילוני מתקשה לקבל זאת.
באופן כללי, אפשר לחלק את האינטואיציות המוסריות הרווחות לשתי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה כוללת את כל מה שקשור לפגיעה בזולת, גרימת מוות, סבל, השפלה וכדומה.
הקטגוריה השנייה כולל אינטואיציות מוסריות בתחומים אחרים. אנשים רבים חשים שיש דברים שלא ראוי לעשות, למרות שלא ניתן להצביע על סבל ברור שנגרם כתוצאה מהם. במקרים רבים, תחושות אלה באות לידי ביטוי בצורת טאבו חברתי: קניבליזם, עירום בפרהסיה, גילוי עריות בתוך המשפחה, ייצור מוצרים מגופות מתים, אכילת בעלי חיים מסוימים וכדומה.
הליברלים נוטים לצמצם את המוסר לגבולותיה של הקטגוריה הראשונה בלבד, ולשלול את התוקף של הקטגוריה השנייה. לשיטתם, מעשה ייחשב לבלתי מוסרי רק אם הוא כרוך בפגיעה בזולת, וכל עוד לא ניתן להצביע על פגיעה כזו - אין שום דבר בלתי מוסרי במעשה. הסלידה ממעשים כאלה אינה אלא תחושת גועל שאינה קשורה למוסר.
השמרנים חולקים על כך. לטענתם, יש הבדל ברור בין סלידה מוסרית לסלידה סתם. הראיה לכך היא, שאף אדם אינו חושב למשל שאכילת צואה או ג'וקים היא מעשה בלתי מוסרי, למרות שאנשים רבים נגעלים מכך. ממילא ניתן לומר, שבמקרים בהם אכן קיימת סלידה מוסרית - היא נובעת ממקור שונה, לא מתחושת גועל בלבד. מקור זה הוא החוש המוסרי הבריא שבאדם.
וזוהי נקודת המחלוקת בין הצדדים. הליברלים אינם מאמינים ב"חוש מוסרי בריא". לטענתם אין אלו אלא תחושות בטן בלתי רציונליות, המושפעות מהחינוך והחברה או מגורמים פסיכולוגיים שונים. לכן מבחינתם רק מה שההיגיון מורה עליו כמזיק, הוא הבלתי מוסרי. לעומת זאת השמרנים נותנים אמון בחוש המוסרי ובאינטואיציות המוסריות.
ניקח לדוגמא מעשה כמו X. השמרן טוען ש-X בלתי מוסרי. הליברל שואל, מה לא מוסרי ב-X, הרי הוא אינו פוגע באף אחד? משיב השמרן, יש מעשים שהם לא מוסריים למרות שאינם פוגעים באף אחד. אבל הליברל אינו מסוגל להבין זאת. מבחינתו, הגדרת המוסר קשורה אך ורק למעשים שפוגעים בזולת. מה שלא פוגע באף אחד, אין שום סיבה להגדיר אותו כבלתי מוסרי. לעומת זאת השמרן מגדיר את המוסר בצורה רחבה יותר, כך שיכלול גם מעשים שאינם פוגעים בזולת.
השמרן אינו יכול לנמק לליברל מדוע מעשים כמו X הם בלתי מוסריים, משום שהנימוק היחיד שיתקבל על דעתו של הליברל הוא פגיעה בזולת, שאינה מתקיימת במקרה של X. כתוצאה מכך, במקרים רבים מנסים השמרנים להראות שהמעשים שהם אוסרים אכן פוגעים במישהו בדרך כלשהי. כך למשל נשמעות טענות לפיהם הורות חד-מינית מזיקה לילדיהם של בני הזוג, או שיחסים בין אח ואחות מובילים לנזקים נפשיים, וכיוצא בזה. במקרים רבים טענות כאלה אינן עומדות במבחן המציאות. על השמרן הדבק בעמדתו להיזהר לא ליפול למלכודת הזו, שכן בעצם העלאת טיעונים כאלה הוא מקבל למעשה את ההנחה לפיה המבחן היחיד למוסריותו של מעשה הוא מבחן הנזק - דהיינו, הנחת היסוד של הליברלים. תחת זאת, על השמרן להודות בכך שאכן מעשים כמו X אינם גורמים נזק למישהו, ואף על פי כן הם בלתי מוסריים, משום שהמוסר אינו מצומצם רק לקטגוריה הראשונה אלא מכיל גם את הקטגוריה השנייה.
הליברל יטען בתגובה שזו אינה עמדה רציונלית. למה אסור לעשות משהו שלא פוגע באף אחד? אבל האמת היא שהגישה הליברלית איננה יותר רציונלית. הרי באותה מידה אפשר לשאול, למה אסור לעשות משהו שכן פוגע באחרים? אם אני יכול להרוויח מפגיעה בזולת, למה שלא אעשה זאת? למה שלא אחשוב רק על הנאתי האישית, ואתעלם לחלוטין מרצונם של אחרים?
על כורחו ייאלץ האדם המוסרי להודות שאין בסיס רציונלי לאיסור הגורף על פגיעה בזולת. מי שיוצא מנקודת מוצא אגואיסטית, לפיה רק סיפוק צרכים אישיים הוא נימוק לגיטימי, לא ניתן יהיה להסביר לו מה הבעיה לפגוע באחרים. אולם לאדם המוסרי ברור שיש בעיה כזו - משום שהחוש המוסרי הבריא שלו זועק על כך. מתברר אפוא, שהליברל נמצא באותה סירה יחד עם השמרן: שניהם מסתמכים בסופו של דבר על החוש המוסרי, וגוזרים ממנו חובות ואיסורים מוסריים, למרות שלא ניתן לנמק אותם באופן מוחלט למי שחולק על הנחות היסוד שלהם.
ממילא, כשם שהליברל מרשה לעצמו לדבר על מושגים כמו "זכויות אדם" או "זכויות בעלי חיים", למרות שהללו אינם ניתנים להנמקה רציונלית עבור מי שאינו מזדהה איתם מלכתחילה - כך רשאים השמרנים לדבר על איסורים מוסריים גם בתחומים שאינם כוללים פגיעה בזולת, על סמך אותו חוש מוסרי עצמו, גם אם לא כולם שותפים לו. הם עשויים אף לטעון שהחוש המוסרי שלהם מפותח יותר מזה של הליברלים, כשם שהחוש המוסרי של הליברלים מפותח יותר מזה של האגואיסטים: האגואיסט נטול חוש מוסרי, ולכן אינו מבין מה הבעיה לפגוע בזולת. הליברל הוא בעל חוש מוסרי מפותח יותר, ולכן מבין שזה לא מוסרי לפגוע בזולת, אבל לא מבין מה הבעיה במעשים כמו X, ואילו השמרן הוא בעל חוש מוסרי מפותח עוד יותר, ולכן מזהה בעייתיות מוסרית גם במקומות אותם הליברל לא קולט.