בשבוע שעבר התחלנו את מסענו בניסיון להבין חלקים חדשים בתנ"ך על סמך הידע המתגלה לנו כיום מן המזרח הקדום. השבוע נעמיק בסיפור יוסף וננסה להציע, אולי, את הרגע ההיסטורי בו התרחשו המאורעות.
הקדמה קצרה
לפני כן עלינו להקדים הקדמה קצרה: האמת היא שהידע שלנו על העבר מוגבל מאוד. אומנם, מוכרות לנו כיום עשרות אלפי תעודות מהמזרח הקדום, אך תעודות אלה הן רק חלק קטן מכלל הכתבים הקדומים. למרות החפירות הארכאולוגיות הנרחבות עדיין לא נחפרו (באופן מלא) אפילו 0.1% מן האתרים, והידע שלנו הוא חלקי מעצם הגדרתו. כשזה המצב עלינו להיות צנועים מאוד בכל ניסיון לקבוע רקע היסטורי בנחרצות. אין לנו אלא להציע כיוונים, ולהישאר תמיד בסימן שאלה שמא כיוונים אלה יתברר בעתיד כשגויים.
החיקסוס
מתוך גישה צנועה זו ננסה להציע רקע היסטורי לסיפור יוסף. כפי שכולנו יודעים, סיפור יוסף מתאר את עלייתו המטאורית של אדם עברי לגדולה במצרים, לקראת תקופת רעב בממלכה. לפי הכרונולוגיה המקראית, סיפור יוסף היה אמור להתרחש, בתקופה שאנו מכנים כיום תקופת הברונזה התיכונה ב'. באופן יותר ממוקד, מקובל לומר שיוסף ירד למצרים במה שכונה "תקופת החיקסוס". מהי תקופה זו? זו תקופה בה השתלטו על מצרים עמים צפון כנעניים למשך כמאה וחמישים שנה. שלטון זה מתקיים פחות או יותר בזמן בו יוסף היה אמור לרדת למצרים. רמזים לתיארוך סיפור יוסף לתקופת החיקסוס למעשה, ישנם כמה רמזים פנימיים בסיפור יוסף להתרחשותו בתקופת החיקסוס, ונזכיר כאן שלושה מהם, על אף שישנם עוד רמזים רבים:
הרעב
אם כנים דברינו לגבי זיהוי התקופה, השאלה המיידית היא אודות הרעב הכבד שנפל על מצרים לפי הסיפור. יש להדגיש שאומנם תקופות רעב כלל לא היו דבר נדיר בעת העתיקה. בידנו רשימה ארוכה של תקופות כאלה, וידוע מן הכתבים העתיקים כי מצרים שימשה כ"מחסן המזון העולמי" בתקופות שונות. אולם תופעה של רעב שתוקף את כנען ומצרים ביחד, אכן הייתה דבר נדיר יחסית, כיון שמצרים וכנען הסתמכו על משאבי טבע שונים. מצרים ניזונה מהמים המגיעים ממרכז אפריקה, וכנען מבוססת על מערכת מטאורולוגית שונה לגמרי. והנה, למרות שהופעה בו זמנית של רעב כזה היא נדירה למדי, יש לנו תיעוד על רעב כזה בדיוק בסוף תקופת החיקסוס, התקופה בה א-פריורית נהוג לתארך את סיפור יוסף. לצערנו, כמעט ולא שרדו בידנו כתובות מתקופת החיקסוס. כתובות מתקופה זו נדירות מאוד, עד כדי כך שאפילו מידע בסיסי כמו סדרי המלכים בתקופה זו נמצא במחלוקת קשה. גם שמותיהם של מי ששימשו בתפקיד ה"משנה למלך" בתקופה זו, אינם מצויים בידינו. אבל תיעוד מוזר על רעב השתמר בקבר של באבי, מושל העיר אל-קאב שבמצרים. וכך כותב באבי בקברו: "אני קורא לאל הטוב להעיד שדבריי אמת. ונוסף על כך שמתי שמנת במחסן ובירה במרתף בכמויות הין גדולות מהנדרש. אספתי תבואה כעמית אל האסיף. הייתי זהיר בזריעה. וכשהרעב הגיע ונמשך שנים רבות, חילקתי תבואה לתושבי העיר בכל שנות הרעב". עדויות דומות מגיעות מקברי מושלים נוספים בדיוק מאותה התקופה. ואולם, מעבר לעדות המושלים המצריים על הרעב הגדול, ומאמצי האיסוף וחלוקת המזון על ידי השלטונות, הפלא הגדול יותר היא העובדה שמתקופה זו ממש יש בידנו עדות נוספת שמגיעה דווקא מארץ ישראל. מחקר נפילת מפלס ים המלח מלמד שפחות או יותר בתקופה זו רעב כבד פוקד גם את אזור כנען.
סיכום
האם זהו הרעב המתואר בסיפור יוסף? לא בטוח. למרות ההתאמה לתקופה, עלינו להיות זהירים מאוד בכל ניסיון לקבוע קביעה נחרצת שכזו. מצב החומר אינו מאפשר להסיק מסקנות ברורות, ומסוכן לקבוע קביעות מוחלטות כל עוד אנו דנים בעבר. ובכל זאת, תיאורים כגון אלה יכולים אולי לקרב אותנו מעט להבנה טובה יותר של סיפור יוסף והתנהגות השלטון המצרי המתואר בו.
ביביליוגרפיה:
Elisa J. Kagan, Dead Sea Levels during the Bronze and Iron Ages, Radiocarbon 57(2):237-252, 2015 Stauder-Porchet, J.E., E. Frood and A. Stauder, Ancient Egyptian Biographies: Contexts, Forms, Functions, (Wilbour Studies in Egyptology 6). Atlanta: Lockwood Press, 2019, pp 302